עתיד התעשייה
"חשיבה היא כבר לא תנאי סף ליצירה"
כך אמר אבי דנטס מ-AppsFlyer בכנס עתיד התעשייה בישראל. לדבריו, אין קשר בין תוצר מלוטש לאיכות אמיתית. בפאנל דיברו גם בכירים ממאנדיי, JFrog ופייבר על הדרך שבה AI משנה את עולמות הפיתוח, המוצר והעיצוב - ועל האחריות האישית שנדרשת מהעובדים
במסגרת כנס עתיד התעשייה של כלכליסט ומכון טכנולוגי HIT, חולון שוחח כתב כלכליסט מאיר אורבך עם לירון שטרייכמן, VP R&D בחברת מאנדיי, שגיא דודאי, Chief Product & Engineering ב-JFrog, עדי ברוזה מרגוליס , EVP Product ב- Fiverr ואבי דנטס, Director of Product Design בחברת AppsFlyer על איך עולם הסטרטאפים משתנה ואילו תמורות חלות במבנים הארגוניים.
עדי, פייבר היא חברה ותיקה שהיתה הראשונה שהבינה שהעולם התהפך לה. מה קרה לפייבר לפני ואחרי ה-AI?
"פייבר זה מרקט פלייס גלובלי שמחבר בין פרילנסרים לעסקים. בשנה האחרונה המודלים הפכו להיות חזקים והחברה היתה על סטרואידים בשינויים שעשינו. באזורים שהם יותר אופרטיביים, תפעוליים, הגדרנו כוח משימה של מומחי AI שלומדים את הדומיין ומנסים להקנות כלים חדשים. איך למשל צוות התפעול של החברה עובד עכשיו עם AI. שינוי משמעותי בגזרה שלי יחד עם קבוצת ה-R&D והדאטה זה שאנחנו לוקחים אזורים של טק ומשנים אותם ב-180 מעלות באיך אנחנו עובדים. זה להסתכל מחדש על איך בונים מוצרים ואיך הופכים את כל התהליך ליותר אג'נטי, כזה שנוציא מוצרים שמשפיעים על הביזנס בצורה טובה ומהר".
השתמשת באותם אנשים שיש לך או שהבנת שהם לא מתאימים לדור ה-AI?
"גם וגם. לחלק מהדברים הבאנו פרילנסרים חיצוניים ומומחים-יועצים שיעזרו לחשוב. כמו כן זיהינו אנשים בתוך הארגון והמחלקות השונות שיכולים להיות הראשי חץ. אותם אנשים שמובילים וחושבים על איך לבנות ולעשות את זה מחדש. אז היה שילוב של שני הדברים".
אבי, עברתם בימים אלה שינוי מהותי. איך החברה רואה את השינוי?
"אפספלייר אחראית על מדידה של קמפיינים שיווקיים, עוזרת ללקוחות למדוד אפקטיביות של הקמפיינים במובייל ולאחרונה גם מעבר לזה. (ביוני האחרון השלימה סבב גיוס השקעה המוערך ביותר ממיליארד דולר - מ.נ.ש). ההשקעה החדשה לא אמורה לשנות את פני החברה, היא עוזרת לנו ליצור עוד שכבות של מוצרים שעוזרים ללקוחות קצה שלנו. בטח בעולמות ה-AI ששכבת הדאטה והסיגנלים צריכה להיות נאמנה ונייטרלית וזה מה שאנחנו ממשיכים לעשות".
איפה אתה מרגיש את השינוי?
"אנחנו מדברים על שינוי של מיומנויות ושיטת חשיבה אחרת. אנחנו כבר לא מסתכלים על המחלקות והדטאות בצורה מבודדת אלא השכלנו להסתכל עליהן בצורה רוחבית שמאפשרת לכל אחד בארגון לשלוף בקלות מידע ארגוני שפעם היה טמון בראש של האנשים. לדוגמה, יצרנו פלטפורמה שמאגדת את המידע גם המידע היבש של עסקאות ומכירה וגם מידע שנמצא בראש של האנשים, שנאמר בשיחות. יצרנו שכבת מידע שאנחנו מאפשרים לכל אדם בארגון להתחבר למוח הארגוני ולהשתמש בכל המידע שנערם ולקבל החלטות מוצריות ביזנסיות הרבה יותר חכמות. ה-AI איפשר לנו להשתמש יותר טוב בידע שכבר קיים".
עד כמה האנשים שלך ידעו לעשות את זה, או שהיית צריך אנשים חדשים? או להחליף אנשים?
"זה שילוב. יש כאלה שאנחנו מכשירים מתוך הצוות ויש התחדשות טבעית וכל הזמן מדייקים את המועמד הבא הפוטנציאלי. לאחרונה אנחנו מנסים לגייס אנשים עם תפיסה נכונה לגבי ה-AI, כאלה שיודעים לעבוד יחד איתו ולהוביל אותו ולא נותנים לו להוביל. המציאות לא השתנתה לחלוטין, אנחנו עדיין מגייסים מעצבים ומנהלי מוצר שיודעים לשוב טוב, שיש להם בסיס טוב וגם יכולות להוביל AI במציאות כזאת שקל מאוד ליפול. צריך אנשים שיודעים את הבסיס -התאוריה מהאקדמיה, הפרקטיקה מהעבודה, ולקבל החלטות בעצמם לא להישען לאחור ולתת ל-AI להוביל".
שגיא, איפה AI פגש אתכם בשנה האחרונה?
"אנחנו מפתחים פס ייצור למוצרי תוכנה. AI פגש אותנו בכל מקום. בחצי שנה האחרונה, מנובמבר עם אנתרופיק, קלוד והמודלים החדשים, חלה קפיצה דרמטית. אפשר לראות בכל דבר שאנחנו עושים, בטח בארגון הפרודקט, שקצב שחרור המוצרים וקצב העבודה שלנו השתנה דרמטית. גם הלקוחות שלנו. אנחנו מתעסקים בלאבטח את ה-software supply chain והיום כל שבוע יש התקפה דרמטית ויש ארגונים משמעותיים שנופלים. להאקרים יש את אותם מודלי פרונטיר שאנחנו משתמשים בהם - פייבל, מיתוס וכו', ולכן ההאקרים יכולים להשתמש בהם ולייצר את ההתקפות האלה כל הזמן. הצורך באבטחה גבר וזה משפיע עלינו".
לירון, השמועות על מותה מוקדמות אבל מאנדיי חוותה שינוי מהותי שגרם לה לחשב מסלול מחדש?!
"מאנדיי הבינה שיש זמן לשינוי עכשיו ולכן עשינו מהלכים אמיצים שהיום כל המשימה של החברה השתנתה. היום במקום לנהל את העבודה אנחנו עושים את העבודה. מה שאומר שכל המוצרים שלנו עשו שיפט 180 מעלות ולא עוזרים לנהל את העבודה אלא ממש עושים את העבודה בשבילך. זה השינוי במוצרים.
"השינוי השני התחיל לפני שנה. הבנו שהעולם שלנו משתנה - פיתוח, מוצר, דיזיין, ואנחנו כארגון אינג'ינירי עצרנו את כולם לחודש, כי כל ניסיונות ההטמעה של AI בארגון לא הצליחו להגיע לכולם. זה היה מאוד ניסיוני. בהרבה אזורים. המשמעות של לעצור לחודש שלם זה דרמטי. עשינו עבודה עבור הלקוחות אבל רק סביב AI ופה התחיל תהליך, שאנחנו נמצאים בו כבר שנה. השינוי הזה התחיל שרשרת של אירועים מהירה בכל סדרי גודל. ראיתי הרבה התפתחויות טכנולוגיות. כשהתחלתי לקודד כתבתי בבייסיק, כל המפתחים כתבו באסמבלי. היום זה בסך הכל עוד קפיצת מדרגה בעולם הפיתוח. לכתוב פרומט זה לא הטכניקה, זה כל מה שקורה מסביב – איך כותבים את החוקים הנכונים, איך יודעים להסתכל על בעיות של פרפורמנס, ועל בעיות של סקייל".
אנחנו נמצאים באקדמיה שמכשירה סטודנטים נפלאים אבל יש מצב שהם נפלאים לתקופה אחרת למישהו אחר, לא לכם. מה אתם צריכים או ממה חוששים?
לירון: "אנחנו לא חוששים, זה עניין של מיומנויות אחרות. אני לא חושב שיש שוני מאוד גדול. עד עכשיו מפתחים שיצאו מהאקדמיה ידעו את התיאוריה, פחות ידעו את הפרקטיקה. פחות ידעו לפתח למערכות של מיליוני משתמשים וכמויות דאטה מאוד גדולות.
"להעביר מפתחים משפה לשפה לא היה העניין מעולם, מה שתמיד היה העניין זו ההבנה העמוקה של מה זה הקוד שאתה כותב. וגם הקוסט, היום כולם מדברים המשמעויות של קרדיטס וזה גם סקיל שצריך להבין - איזה מודל להשתמש. היום רוב המפתחים משתמשים ב-AI בלי צורך להשתמש ב-AI. הולכים לקלוד כי זה קל ונגיש וצריך לדעת איך להשתמש ביכולות האלה שמעולם לא היו בצורה נכונה. חברות מוציאות 200 מיליון דולר בחודש על טוקנים.
"אני רוצה לייצג דעה שונה בנושא האקדמיה", אומר שגיא דודאי. "אני קיבלתי מהאוניברסיטה ומה שאני עדיין צריך שהאקדמיה תיתן לאנשים את הדרך של האנשים לחשוב. תמיד צריך אנשים סקרנים ועם תשוקה. אם הם יעשו עוד פרויקט, פחות פרויקט, עם פרומט, בלי פרומט, זה לא משנה.
לגבי טוקנים, יש עלייה אקספוננציאלית בטוקנים וחברות מתחילות לשים לב שהטוקנים יצאו משליטה ואם תקצבת 300 אלף דולר לשנה אתה צריך 10 מיליון, אז הרבה חברות פיטרו אנשים כדי לממן. אנחנו השתמשנו באופטימיזציות פנימיות, יש הרבה חברות שעושות לעצמן או קונות מסטארטאפים. יש עוד דבר פשוט וזה לכוון את המודלים. את רוב המשימות היומיות אפשר לעשות עם מודלים יותר זולים".
עדי? איזה אנשים את מחפשת היום?
"המומחיות של בני אדם קריטית ורלוונטית היום אפילו יותר מאי פעם ביכולת של קבלת החלטות. היום הטכנולוגיה מאפשרת לרנסנס של מקצועות הומניים. יש היבט של גמישות מחשבתית, לדעת להשתנות, כי כל פעם יש מודל חדש. כל הזמן צריך להשתנות ולהבין שלא להיות מקובע. אפשר לעשות הרבה דברים שאני לא יכולתי בעבר. גם באנשים שאנחנו מגייסים וגם במוצרים שאנחנו בונים. עולם המגבלות הלך והצטמצם ויש הרבה יותר דברים שאנחנו יכולים לעשות וצריכים אנשים שיודעים לחשוב גדול".
דנסט התייחס לדבריו של דודאי ואמר: "אחד האויבים והבעיות היום זה שחשיבה היא כבר לא תנאי סף ליצירה. אני יכול ליצור בשני פרומטים משהו שנראה מאוד מלוטש. התרגלנו לחשוב שמה שנראה מלוטש הוא איכותי ויש מחשבה מאחוריו וזו טעות. אנחנו צריכים ללמד אנשים לחשוב. ללמד להיות ביקורתיים ולהבין שתהיה להם אחריות אישית על פרויקטים שהם מדלוורים".
